1.3 מצב גני המשחקים בישראל

2. היבטי חקיקה

2.1 תקן ת"י 1498 מתקני משחק ושעשוע

2.2 בדיקות בטיחות תקופתיות של מתקני משחקים

2.3 אכיפה

2.4 היפגעות ילדים וביטוח

3. מידע להורים ולמשגיחים

בחירת אתר ומיפוי גורמי סיכון בסביבה:

• כדי לאפשר לילדים לשחק במרחב מוגדר ובטוח על הרשויות להקים גני משחקים בשטחים ציבוריים בתחומיהן, ובמקום שאלו חסרים - להקצות לשם כך שטחים ציבוריים נוספים לרווחת הציבור.
• על הרשויות לנקוט צעדים לצמצם את הסיכונים בדרך של תכנון מדוקדק מראש הכולל איתור מקום מתאים, בחינת מסלולי ההגעה של הילדים אל האתר ומסלולי העזיבה שלהם, ובמידה ויש גורמי סיכון יש לטפל בהם.
• יש לבחון האם קיימים גורמי סיכון הנמצאים בסביבה הקרובה כגון כבישים סואנים, צוקים, ומקורות מים. למשל, בריכות נוי ונחלים מהווים גורם משיכה לילדים ועלולים לגרום לטביעה. במקרים אלו חשוב לספק אמצעי שישמור על הילדים בגבולות מגרש המשחקים, כגון: גידור בהתאם לתקנות הבנייה, המאפשר קשר עין של המשגיחים.
• יש לבדוק התחממות מתקני המשחק על-ידי השמש העלולים לגרום כוויות. במידה וכן, יש לספק פתרונות כגון הצללה או שימוש בחומרים שאינם מתלהטים.

ניהול ותחזוקה:

• על הרשויות לדאוג לניהול ומעקב שוטפים כולל בחירת אתר המשחקים, רכישת המתקנים ושמירה על תחזוקה שוטפת. כמו כן, מומלץ לעודד שותפות עם ציבור התושבים בהיבטי התכנון והתחזוקה.
• על הרשויות לרכוש מתקנים מיצרנים בעלי תו תקן ולהתקינם על- ידי בעלי תו תקן בלבד, לרבות כיסוי השטח.
• על הרשויות לדאוג לקבלת היתר לתו תקן לתחזוקת מתקני משחקים או להעסיק חברת תחזוקה בעלת תו תקן, לייעד תקציב שוטף לתחזוקת המתקנים, לבצע בדיקות תקופתיות נדרשות, ולתעד את פעולות הבטיחות.

הסברה והעצמת הקהילה:

• הסברה באמצעי המדיה השונים, בתקשורת המקומית ובפרסומי הרשות.
• קידום תוכניות חינוכיות להעלאת המודעות והידע בקרב קהלי יעד: הורים, מטפלים, ילדים באמצעות אנשי מקצוע במערכות ובשירותי העיר.
• שילוט ייחודי באתר המשחקים הכולל כללי התנהגות, רישום ברור ומודגש של הגורמים האחראים אליהם יש לפנות במקרה של מפגע וציון ברור ובולט לעין של מועד הבדיקה האחרונה שבוצעה בגן.